החלטה בתיק ב"ל 33714-01-13

1.         בפנינו בקשה למתן צו עשה אשר יורה למשיב לתקן רישומים שגויים    המופיעים אצלו בנוגע לתקופות העסקה ושמות מעסיקים וכן בנוגע למועד תחילת חברותה של המבקשת בקופ"ח כללית, וכן, צו המורה למשיב לשלם למבקשת גמלת זקנה, רטרואקטיבית החל מיום 27.5.12.

2.         יחד עם הבקשה, הוגש כתב תביעה עיקרי שהסעדים בו זהים לסעדי הבקשה הזמנית, למעט סעד נדרש נוסף של פיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין עגמת נפש (שספק אם מצוי כלל בסמכותו העניינית של בית דין זה בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי).

3.         בתגובתו, טוען המשיב, כי דין הבקשה להידחות.

לטענתו, העניין אינו מתאים לברור כצו עשה זמני אלא במסגרת כתב תביעה רגיל.

            קיימת זהות סעדים בין הסעד הזמני והתביעה העיקרית.

התביעה הינה, למעשה, תביעה להכרה בזכאות לקצבת זקנה, על יסוד תקופות עבודה שיש להוכיחן. אין מדובר בשמירה על מצב קיים אלא קבלת סעד שלתובעת אין זכאות לקבלתו טרם התבררו העובדות.

            בנוסף, מאזן הנוחות מטה הכף לדחיית הבקשה.

הכרעה:

4.         לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה, הרי שדין הבקשה להידחות.

5.         מהותו של סעד זמני (צו מניעה) הינו בשמירה על הקיים ומניעת שינוי לרעה במצבו של הצד המבקש.

בענייננו, מדובר בצו עשה ולא בצו מניעה, סעד שאינו ניתן כסעד זמני.

            טרם הוכחה זכאות התובעת, והענות לסעד המבוקש תהא מתן מלוא הסעד הנתבע לתובעת, טרם בירור התביעה.

6.         הסעד הזמני זהה למעשה לסעד העיקרי, וגם מטעם זה אין להיענות לבקשה.

7.         המדובר בסעד שהינו בעיקרו סעד כספי (תשלום קצבת זקנה) אשר, ככל שיתברר כי לתובעת זכאות לקבלו מהנתבע, לא תהיה כל מניעה מלשלמו.

8.         לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה למתן צו עשה זמני נדחית.

9.         על הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 30 יום.

10.       למעקב ביום 15/3/13.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ג, 13 פברואר 2013, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.